יום שלישי, 25.8
15:30-14:30, אודיטוריום משכנות שאננים
שירת ערי הפרזות: מחווה לארז ביטון
זכייתו של ארז ביטון בפרס ישראל לשירה בשנת 2015 האירה פתאום באור עז את עולמו של היוצר שגדל בעיר הפרזות המוזנחת לוד, שעליה לא חדל לכתוב ולשורר. בספרו האחרון חזר ביטון והקים לתחייה את דמויות האלמונים הקבורים בבתי העלמין של לוד. ביטון יקרא משיריו וישוחח עם ציפי שחרור, ילידת רמלה, משוררת ותיקה שמאחוריה יותר מ-40 ספרי שירה, שכתבה את הרומן "קליפסו רמלה" - שיר אהבה למועדוני המוזיקה של רמלה בשנות ה-60. השניים ישוחחו על תבנית נוף מולדתם, על מרכז ושוליים ועל השירה כאלומת אור אל תוך החשיכה. אליהם יצטרף המשורר שלומי חתוכה, ממשיך דרכו של ביטון, שבספרו האחרון, "נקודת זכות לרווקים", כתב פואטיקה של מקומות והפך את הפריפריה למרכז.
מוזיקה: ישראל ברייט
מנחה: עמוס נוי
15:30-14:30, בית הקונפדרציה
לילית דורשת שוויון זכויות לנשים ועשיו הולך לטיפול זוגי: מזמור לתנ"ך של נאוה סמל
כמעט עשר שנים עברו מאז עזבה אותנו נאוה סמל בטרם עת. מאחורי הצלחותיה הבינלאומיות כסופרת ומחזאית פורה עמדה תמיד השירה שקובצה לאחר פטירתה בספר "מחזור חיי אישה". יצירה נוספת המלמדת על מגוון עשייתה היתה "מזמור לתנ"ך", שהתפרסם שנים אחדות לפני מותה - קובץ שירים מחויך אך נוקב על גיבורות וגיבורי התנ"ך וגורלותיהם. אחייניתה של סמל, היוצרת שירי ארצי, ובעלה נעם סמל, יספרו עליה ויקראו מיצירתה, וישוחחו אודותיה עם המשוררים רוני סומק, יוחאי סופר ואביגיל אנטמן.
מוזיקה: קובי אושרת
מנחה: שירי ארצי
15:30-14:30, אולם התיאטרון של בית הקונפדרציה
האיש שאהב לבדות סיפורים: מחווה לזכרו של יורם קניוק
סופר דור תש"ח יורם קניוק שיחק לאורך כל חייו מחבואים עם המציאות. האיש שהעניק לנו את "חימו מלך ירושלים", "סוס עץ" ו"היהודי האחרון" עשה הכל כדי לבלבל את הביוגרפים שלו, ובכל זאת הצליחה חוקרת יצירתו עדיה מנדלסון-מעוז לפרסם ספר ושמו "יורם קניוק: כמעט ביוגרפיה". היא תספר על עבודת המחקר שלה ועל הרומן "סבון" שמצאה בניירותיו של קניוק אחרי מותו, ותשוחח עליו עם פרופ' חגית הלפרין ועם הסופר יאיר אסולין, שממשיך בדרכו את הרוח האנטי מלחמתית של קניוק.
מוזיקה: הדרה לוין ארדי
מנחה: עופרה עופר אורן
17:00-16:00, אודיטוריום משכנות שאננים
טיפות אושר בעולם מתפורר: רוני סומק וחברים
לפני שנים אחדות נבחר רוני סומק על ידי קהל הפסטיבל כמשורר הלאומי של ימינו. סומק סירב לכתר הכבוד וביכר להיקרא "המשורר האהוב". עם השנים מתברר שהוא יצר מעין אסכולה פואטית של משוררים המסרבים להיכנע למרה השחורה ותחת זאת תרים אחר רגעי אושר נדירים בחיים, מתפעמים מן המשפחתיות ומן הדברים הפשוטים שבחיים. אחד הצאצאים הרוחניים של סומק הוא המשורר יקיר בן משה, שהוא במקרה גם אחיינו, שפיתח קול משלו שהלך והשתבח מספרו הראשון "בכל בוקר מקריח לפחות אדם בלונדיני אחד" ועד לספרו האחרון עד כה, "למתוח את עורקי הבוקר". צאצא נוסף הוא המשורר ואיש הרדיו אלפרד כהן, שמאחוריו שלושה ספרי שירה של התפייסות עם העולם. רוני סומק יקרא שירים מספרו האחרון "חותמת בדרכון הגוף", יקיר בן משה יקרא שירים מספרו האחרון "למתוח את עורקי הבוקר", ואלפרד כהן יקרא מספרו האחרון "אינדיפופו נוסטופ". השלושה ישוחחו על המשותף והשונה ביניהם ועל קרקע גידולם כמשוררים.
מוזיקה: ויקטוריה חנה, עדי פורטי
מנחה: אלפרד כהן
17:00-16:00, בית הקונפדרציה
"והפנתרים? מה שרים?": מפגש עם סמי שלום שטרית
לפני 55 שנה קמה בשכונת מוסררה בירושלים תנועת "הפנתרים השחורים", שעוררה אנטגוניזם אוטומטי שהגיע למיצויו במשפט המפורסם של גולדה מאיר: "הם לא נחמדים". כשלושים שנה אחרי דעיכת המחאה ההיא יצר המשורר סמי שלום שטרית את הסרט "הפנתרים השחורים מדברים" ועתה, כדור שלם לאחר מכן, הוא כתב פואמה, מעין קינה, על החלום האבוד שהיה לאות מתה. סמי שלום שטרית יקרא את הפואמה "והפנתרים? מה שרים?" ושירים נוספים, וישוחח על חייו ויצירתו עם המשוררים רועי חסן וגלעד מאירי, הנושאים את פצעי האפליה והסבל של אבותיהם.
מוזיקה: יוסי פיין, יאיר דלאל
מנחה: עופרה עופר אורן
17:00-16:00, אולם התיאטרון של בית הקונפדרציה
"הכרח לכתוב בימי המלחמה שיר אהבה": על תפקיד השירה בעת הזאת
ידועה אמירתה השנויה במחלוקת של לאה גולדברג, שאחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה טענה כי דווקא בימות זוועה יש לכתוב שירים על הטבע, על האילנות והפרחים. ומה בימינו? שלוש משוררות, ששירתן עוסקת בחיי היום יום של אישה, יגיבו על מה שמצופה מן השירה היום. לי ממן, שספרה "פיתום" סובב סביב חוויית ההורות ויצר שפה חדשה לדור האימהות הנוכחי, תשוחח עם המשוררת בכל סרלואי, יוצרת דתית ופמיניסטית, שלצד כתיבת שירים כתבה מסות הגותיות על יהדות בספר "משקל עודף: הגוף, הדת והעכשיו", ועם המשוררת נילי דגן, בעלת אתר אינטרנט מוביל לשירה, שבספר שיריה האחרון, "לשם אני הולכת", ממשיכה לדבר עם החיים ועם המתים.
מוזיקה: הדרה לוין ארדי
מנחה: אביגיל אנטמן
18:30-17:30, אודיטוריום משכנות שאננים
יש נביא בעירו: פגישה עם ישי שריד
הסופר ישי שריד הלך ותפס בשנים האחרונות את מקומו בלב הקאנון של עולם הספרות הישראלית העכשווית. ספריו עוסקים רובם ככולם בבעיות הבוערות ובמאבקים הפנימיים המשסעים את החברה הישראלית. ספרו החדש, "חנוך הרופא מכורזים", מספר על דמות מתקופת בית שני, רופא היישוב כורזים, אדם מתון ורציונלי, שמתמודד עם כוחות דתיים ומשיחיים הפועלים סביבו. שריד יספר על משיכתו לתקופת בית שני, על הדחף לספר סיפורים שמשקפים את מציאות חיינו ועל הגעגוע לאביו, מנהיג השמאל יוסי שריד. אדיבה גפן, מנהלת ארכיון גנזים, תשוחח עם שריד ואף תספר על אביו, שהשאיר אחריו יצירה עשירה בפרוזה ובשירה, ותציג מן האוצרות הספונים בעזבונו הספרותי. אליהם תצטרף אלמנתו דורית שריד, שתספר על מפעלו החברתי ועל יצירתו.
מוזיקה: ישראל ברייט
מנחה: שירי לב-ארי
18:30-17:30, בית הקונפדרציה
מרובינזון ועד לובנגולו: מאה שנה להולדתו של אוריאל אופק
אוריאל אופק היה אנציקלופדיה מהלכת של ספרות הילדים והחוקר האולטימטיבי של תולדותיה. ספריו ותרגומיו ליוו את ילדותנו ונעורינו, מ"עליסה בארץ הפלאות" עד ל"יהושע פרוע". שנת המאה להולדתו היא הזדמנות להיזכר בתור הזהב של עיתוני הילדים העבריים כ"הארץ שלנו" ו"דבר לילדים", ולרענן את השיח על מקומה של ספרות הילדים והנוער כיום. בהשתתפות המשוררת סבינה מסג, הכותבת לילדים בשם העט "עדולה", המשוררים יקיר בן משה וגלעד מאירי, ובתו של אופק, העורכת והמתרגמת עטרה אופק.
מוזיקה: ויקטוריה חנה, עדי פורטי
מנחה: עטרה אופק
18:30-17:30, אולם התיאטרון של בית הקונפדרציה
"מול הכן והלא של העולם": להיזכר במשורר ישראל אלירז
השנה מלאו 90 שנה להולדתו של ישראל אלירז ועשר שנים למותו: משורר אנין, שלא השתייך לשום חבורה והיה אסכולה של איש אחד. שירתו ההגותית, המתבוננת, נאלמה עם מותו, ולקח זמן מה לחוש בחסרונו של הקול החרישי והשקול שלו, הכמעט-לא-ישראלי. הוא הותיר אחריו כמה מעריצים בקרב המשוררים, שישוחחו עליו ויקראו משיריו. הסופרת תמר מור סלע, שפירסמה את הספר "שיחה עם ישראל אלירז", תשוחח עם המשוררת אגי משעול, ובנו, משה אלירז, יעלה זיכרונות על אביו ויספר על מחזה שלם מפרי עטו שהתגלה בעזבונו.
מוזיקה: איתי בן-נון, ג'ו טיילור
מנחה: תמר מור סלע
20:00-19:00, אודיטוריום משכנות שאננים
אם אשכחך מטולה: מטולה כצומת של שירה
בשנה ה-29 לקיומו של פסטיבל שירה מטולה, נמשיך לארח את הפסטיבל בירושלים בשל המצב הבטחוני בצפון, אך נמהל את הצער בשמחה על כך שאנו ממשיכים לקיים את הפסטיבל ויהי מה. כמחוות געגועים למושבה הצפונית נשמיע קטעי קול של דליה רביקוביץ, אהרן אמיר ואורי ברנשטיין מימי הרדיו של מטולה, שהתקיימו בשנת 1996 בעריכתה של אילנה צוקרמן ז"ל. המשורר אלעד זרט יקרא מחזור שירים שכתב במיוחד על מטולה וישוחח עליו עם המשוררים אגי משעול, סבינה מסג, רוני סומק ומירון ח. איזקסון, מוותיקי המשתתפים בפסטיבל. המשורר ואיש מערכת הביטחון אליעזר (גזר) הלל, שקשר את חייו עם הגליל העליון בין בית הלל, מטולה ויסוד המעלה, יקרא משיריו האחרונים על המלחמה בצפון. כולם, יחד עם אורי הולנדר, ממנהליו האמנותיים של הפסטיבל בעבר, יעלו זיכרונות ויקראו שירים שנולדו במושבה הצפונית ובעקבותיה. דוד אזולאי, ראש המועצה של מטולה, יישא דברים.
מוזיקה: הדרה לוין ארדי, יאיר דלאל
מנחה: מירון ח. איזקסון
20:00-19:00 בית הקונפדרציה
יש שירה דתית בעברית. האם יש גם שירה חילונית? רב-שיח
היה זה חוקר הקבלה גרשם שלום שטען עוד לפני מאה שנה שהשפה העברית היא דתית ומשיחית מעצם טבעה. מאה שנה מנסים משוררים להתנער מגורל זה - היכן אנחנו עומדים היום? ברב-שיח על השאלה המסקרנת ישתתפו הפרופ' למשפטים נילי כהן, מחברת הספר "משפטים ומילים", איש התקשורת ירון לונדון והמשוררים רות פוירשטיין, אדם רצון, בכל סרלואי ויאיר אסולין.
מוזיקה: איתי בן-נון, ג'ו טיילור
מנחה: בני ציפר
20:00-19:00, אולם התיאטרון של בית הקונפדרציה
מלאכת החיים של המתרגם: מפגש עם אברהם עוז
בשנה החולפת ראה אור הספר "כוחו של יופי", פרויקט ענקים בן למעלה מ-500 עמודים שבו כינס המתרגם אברהם עוז את מיטב תרגומי השירה שלו. השירים נוגעים ללבו של כל קורא שירה, משירה נגד המלחמות והרוע, שירת גלות ואובדן ועד שירת אהבה וגעגועים. אברהם עוז, שנודע ברבים בדרך כלל בזכות תרגומי המחזות שלו ועבודתו כבמאי וחוקר תיאטרון, מתגלה במבחר התרגומים הזה כמשורר וליריקן רב השראה. הוא יקרא מתרגומיו וישוחח עם מממשיכי דרכו בתחום זה: המשוררת והמתרגמת ריטה קוגן, המשורר והמתרגם ליאור שטרנברג והמשוררת והמתרגמת עופרה עופר אורן.
מוזיקה: ישראל ברייט
מנחה: רפי וייכרט
22:00-20:30, אודיטוריום משכנות שאננים
אירוע הפתיחה
"פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת": מחוות זיכרון למשורר אמיר גלבע
בעולם המוזיקה קיים המושג "זמר של להיט אחד", קטגוריה שאם היו מעבירים אותה לעולם השירה, היה המשורר אמיר גלבע זוכה בה בלי כל ספק. גלבע (1984-1917) היה בן דורו של יהודה עמיחי, אך נחבא אל הכלים הרבה יותר ממנו. הוא כתב עשרות שירים שכונסו בקבצים שונים החל משנות הארבעים, אך מכולם זוהר היהלום שבכתר: "שיר בבוקר בבוקר" שהלחין גידי קורן וביצע שלמה ארצי, שהפך ללהיט שקסמו לא פג עד ימינו. מי היה אמיר גלבע? מהי חשיבותו כמשורר? על אילו אדנים מיוסדת שירתו? סופרים, משוררים וחוקרי שירה שנגעו בליבת עולמו של אמיר גלבע ישוחחו עליו ועל יצירתו: פרופ' אריאל הירשפלד, כלת פרס ישראל למשפט פרופ' נילי כהן, המשורר חתן פרס ישראל ארז ביטון, חוקרת הספרות בלהה בן-אליהו והמשוררים אגי משעול, רוני סומק, סבינה מסג, לי ממן והרב והמשורר אלחנן ניר.
מוזיקה: ישראל ברייט, ויקטוריה חנה, עדי פורטי, יוסי פיין, הדרה לוין ארדי
מנחים: שירי לב-ארי, בני ציפר
צילום אמיר גלבע: בוריס כרמי / אוסף מיתר / הספרייה הלאומית / אוסף הצילום הלאומי ע״ש משפחת פריצקר, מתוך ויקישיתוף, CC BY 4.0.
פסטיבל שירה מטולה בירושלים 2026
27-25 באוגוסט 2026
התוכנית נתונה לשינויים | ט.ל.ח