כשהעולם עף עליו ברוח, בוב דילן סלל לעצמו דרכים חד פעמיות והרכיב אלף זהויות מתריסות ומשתנות, שניסו להתחמק מכל מלכוד של תדמית וציפיות. צריך שבעים פנים ומליון פניוֹת כדי להכיל את רוחב היריעה, הדיסוננס הקוגניטיבי והיעדר התשובות לאינסוף השאלות. הזמרת-יוצרת הדרה לוין ארדי, שבעצמה סוללת דרכים ייחודיות, נכנסת ויוצאת בעולמו של דילן ומתכתבת עם שיריו בחופשיות ובאירוניה. לוין ארדי אף תקרא מתוך ספרה החדש, "השנים העצובות".
"אֲנִי בַּמִּזְרָח וְלִבִּי בַּמַּעֲרָב, וְדִילֶן הִתְיַשֵּׁב לִי עַל הַלֵּב לְהוֹכִיחוֹ בַּשַּׁעַר."
(הדרה לוין ארדי, מתוך "השנים העצובות")
הדרה לוין־ארדי שירה, קלידים | אבי שניידר טרומבון, שירה | אודי גלברט תופים
צילום: תדמור דוידוב