|
|
קבוצת התיאטרון האתיופי הולוגאב
בניהולו האמנותי של משה מלכא אנסמבל התיאטרון האתיופי הולוגאב – "יחד, בצוותא, בכפיפה אחת", באמהרית – הוקם בשנת 2004 ביוזמתו של בית הקונפדרציה. מאז העלו חבריו, בני העדה האתיופית, הפקות שונות ברחבי הארץ. לצד שליחותו האמנותית של האנסמבל, חבריו הציבו לעצמם גם שליחות חברתית: להעניק לצופים את מבטם האותנטי, הרענן והמתריס על חייהם בישראל ועל הוויית קליטתם, ולהעשיר את התרבות הישראלית בדרכי ההתבוננות, בדרכי הביטוי ובערכים הצומחים משורשי תרבותם העתיקה. הפקתו הראשונה של התיאטרון, "תרת תרת" ("אספר סיפור", באמהרית) מביאה את מסע חיפוש הזהות של דמויות אתיופיות המבקשות להקל על קליטתן בעולמן החדש באמצעות סיפורים ושירים, אך מוצאות כי ככל שהן מרבות לספר, כך הן נלכדות יותר ויותר בזהותן הישנה. נכון ליולי 2008, ההפקה הועלתה בהצלחה רבה כ-55 פעם, ובכלל זה על במת בית הקונפדרציה, בפסטיבל המשוררים במטולה, במרכז האתני ענבל ובאוניברסיטאות ברחבי הארץ. הפקתו השנייה של התיאטרון, שעלתה בשנת 2006, היא עיבוד מיוחד לקלאסיקה "העלמה יוליה" מאת אוגוסט סטרינדברג. עיבודו המיוחד של המחזה הקלאסי ממקד את תוכנו האוניברסלי בבעיות חברתיות מודחקות, ומציג את המתחים המתעוררים בין משרת אתיופי לבין גבירתו, בת ה"אצולה" הלבנה הוותיקה. . "תרת תרת" ("אספר סיפור") ההצגה "תרת תרת" עשויה סיפורים עממיים המובאים מנקודת מבטו של המהגר והזר. שלוש דמויות אתיופיות תלושות, לבושות בסגנון מערבי, מנסות ליצור קשר אל עולמן החדש בסיפורים ובשירים. ואולם, ככל שהן מספרות יותר, כך הן מוצאות עצמן לכודות בזהותן הישנה. הסיפורים הם מעשיות אתיופיות עממיות שעברו מאב לבן, מלאות חוכמה פשוטה ופיקחות. ההקשר החדש שבו הן מוצגות מעורר שאלות משמעותיות של זהות. ההצגה מבוססת על הספר "תרת תרת" בהוצאת משכל – הוצאה לאור והפצה בע"מ, מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד – ובעריכת ד"ר תמר אלכסנדר ועמלה עינת. ניהול כללי: אפי בניה בימוי ועיבוד: משה מלכא כוריאוגרפיה והלחנה: אייצ'ו בייה תפאורה ותלבושות: אבי שכוי עיצוב תאורה: אורי מורג ניהול הצגה: רייצ'ל סלייטר ניהול טכני: אלברט ישינסקי משחק: תהילה ישעיהו-אדגה, אייצ'ו בייה, ביינה גטהון מוסיקה, שירה ונגינה: אבטה בריהון "העלמה יוליה" בליל חג, לאחר שאביה הרוזן יוצא מן הבית, יורדת העלמה יוליה אל מטבח המשרתים. היא מפתה את ז'אן, המשרת הראשי של אביה, ומבלה איתו את הלילה. הדבר מערער את מאזן הכוחות והמעמדות בבית, ומסחרר את העלמה לכדי מפולת של הרס עצמי שסופה טרגי. המחזה, שנכתב ב-1888, הוגדר "הטרגדיה הנטורליסטית הראשונה בדרמה השוודית". במרכז העיבוד המיוחד של תיאטרון הולגאב לקלאסיקה זו עומדים משרת ממוצא אתיופי וגבירתו, אשת החברה הגבוהה הישראלית הוותיקה. העיבוד מדגיש את הבדלי המעמדות שמקורם בהבדלי צבע העור, ובולטים בו המתחים האירוטיים בין המשרת השחור לבין הגבירה הלבנה: עיבוד חשוף, נוקב ואקטואלי, שאינו מבקש להסתתר מאחורי ג'סטות תיאטרליות, ומדגיש את האותנטיות והאמינות של המלה והמגע הפיזי. "בחרתי לשלב בעיבוד המחזה שחקנית לבנה בתפקיד הגבירה, עם השחקנים האתיופיים בתפקידי המשרתים, כדי להמחיש באופן הבולט והחזק ביותר את התנשאותה של הגבירה הישראלית הלבנה, הגזענית והשיפוטית, על המשרת האתיופי", אומר משה מלכא, המעבד והבמאי. "המשרת שואף לעלות ממעמדו החברתי הנמוך, אך המחזה הקלאסי מקבע אותו במעמדו של משרת ללא תקווה, בהקבלה לשחקן האתיופי שחי בחברה הישראלית... המוסיקה האתיופית, בביצוע הנגן והזמר אבטה בריהון, מספקת נקודת מבט מעניינת על העולם השחור תרתי משמע העולה מצליליה. "לדעתי", ממשיך מלכא, "תיאטרון שמבקש להיות חי, מסוכן ורלוונטי צריך לבדוק את אזורי החיכוך בחברה שהוא פועל בה. המחזה 'העלמה יוליה' מאפשר נקודת מבט מעניינת, המאירה את מקומות החיכוך שבין החברה הישראלית הלבנה לבין החברה האתיופית המהגרת – והרי בדיוק לשם כך הקמנו את תיאטרון הולגאב". מאת אוגוסט סטרינדברג עברית: גד קינר עיבוד ובימוי: משה מלכא עוזרת במאי: ריצ'ל סלייטר שחקנים: ביינה גטהון, תהילה ישעיהו-אדגה, גזית קולטון מוסיקה ונגינה: אבטה בריהון "לבדה" מונודרמה מאת הבמאי משה מלכא וחברת האנסמבל תהילה ישעיהו-אדגה, ובמרכזה אשה שכמעט נרצחה על ידי בעלה, נמלטה ממנו ושרדה 11 שנה כאם חד-הורית, בבדידות חונקת. כאשר עולה בה הרצון לשוב ולמצוא בן-זוג, היא יוצאת למסע חיפוש קשה ומשפיל לא פעם. מסע זה מעלה מחדש את פרשת נישואיה הכושלים, את הגעגועים לאמה ולילדותה שבאתיופיה, ואת נסיונות הזוגיות שלא צלחו. התוצאה היא מונולוג חשוף ואירוני, שגיבורתו משתפת את הקהל בהתבוננותה הנוקבת בעצמה ובחיפושיה אחר אהבה. בימוי: משה מלכא משחק: תהילה ישעיהו-אדגה מוסיקה: אבטה בריהון עיצוב תפאורה ותלבושות: נאווה שטאר עיצוב תאורה: אלברט ישינסקי חברי האנסמבל
שחקן, במאי ומורה למשחק ולטכניקת אלכסנדר, מנהל תיאטרון זיצלנד, במאי בית בתיאטרון האתיופי נטלה, מנהל אמנותי ובמאי התיאטרון האתיופי הישראלי הולגאב, ומנהלו האמנותי של פסטיבל תיאטרון הרחוב הבינלאומי בבת-ים. בוגר בית הספר לדרמה בסמינר הקיבוצים. שיחק בהבימה, בתיאטרון החאן ובתיאטרון לילדים ולנוער, וכן באנסמבל עתים של רינה ירושלמי, אשר בו שימש בתפקידים מרכזיים בהפקות "המלט", "וויצק" ו"רומיאו ויוליה". פעל בצוותא עם כמה מן הנחשבים שבכוריאוגרפים והמעצבים בישראל בהעלאת הפקות רב-תחומיות, ובהן "מיתה ורודה" (פרס ראשון בפסטיבל עכו), "עליסה בארץ הבלהות" ו"יהודי טוב". במופעי רחוב ואולם שהעלה יצר את דמותו של הליצן מר זיצ, וכהרחבה לעולמה של הדמות הקים את תיאטרון זיצ, שאותו הוא מנהל, והופיע איתו בקביעות בטלוויזיה. בעשר השנים האחרונות חוקר ומפתח מלכא את "שפת הזיצ" – שפת תיאטרון המשלבת בין תיאטרון רחוב ואולם, ועושה שימוש אנסמבלי במשחק פיזי, ליצנות מודרנית אבסורדית, דאדא ואמנות פלסטית. כמו כן כתב והעלה הצגות בבימויו ובהשתתפותו בסגנון הזיצ: "זיבובו" (עיבוד זיצי למלך אובו), "הוביזיצ", "Love Box" , "יחיאל" ועוד. משה מלכא מעביר סדנאות זיצ בארץ ובעולם במסגרת פסטיבלים שהוא מוזמן אליהם. כמורה למשחק מלמד מלכא בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים, בסמינר הקיבוצים, באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת חיפה ובבתי ספר אחרים, ומנחה קבוצת תיאטרון רחוב של נוער ערבי ויהודי בעכו. ההצגה "בבל", שכתב וביים עבור תיאטרון נטלה, הועלתה בין השאר בתיאטרון לה-מאמה בניו-יורק. עוד ביים עבור התיאטרון את ההפקה "שחורים" על-פי מחזהו של ז'אן ז'אנה; בהפקה זו, בעיבוד ליצני מודרני ופיזי מאוד, השתתפו שחקנית ערבייה ושחקנים אתיופים כחלק ממחקר-תרבויות. ההצגה הופיעה בפסטיבל עכו וזכתה בצל"ש. ביינה גטהון בוגר מגמת המשחק בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת חיפה. שימש מדריך ילדים ובני נוער אוטיסטים בפרויקט שח"ק, והופיע באנסמבל החוק התרמודינמי השני במקלט 209 ע"ש דן זקהיים, בהנחיית תמר רבן; בתיאטרון קהילתי לנוער אתיופי בהנחיית לביאה קסטרו; בטלנבולה "האלופה"; בהצגה "יחיד במינו" ("אנדרגה"); בהצגה "אדם הוא אדם" מאת ברטולד ברכט בתיאטרון קרוב, בבימוי ניקו ניתאי; בהצגות "תרת תרת" ו"העלמה יוליה" בתיאטרון הולגאב; ובהצגה "הצ'ט ועונשו" בבימויו של שלום אסייג. תהילה ישעיהו-אדגה בוגרת לימודי משחק בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים, ומנהלת להקת בני נוער ביחידה לאמנויות של משרד החינוך. הופיעה בהצגות "בבל", "נטלה שחורה", "מועדון האשליות" ו"שחורים" בתיאטרון נטלה; בהצגה "אנדרגה"; בהפקות "תרת תרת" ו"העלמה יוליה"; ובמונודרמה "לבדה" של אנסמבל הולגאב, המבוססת על סיפור חייה. אייצ'ו בייה שחקן, זמר ורקדן בעמותת בהלצ'ין ("תרבותנו"), שבמסגרתה אף הקים להקת מוסיקה, ריקוד ומשחק השואבת את השראתה מן המסורת האתיופית. בשנת 2000 הקים קבוצת משחק לבני נוער אתיופים במקווה ישראל, ויצא עמה לשני סיבובי הופעות בצרפת. שיחק בתיאטרון נטלה. חבר אנסמבל הולגאב ומשתתף בתוכנית "דרך העיניים שלנו" (ערוץ 2), הפונה לבני הקהילה האתיופית. אבטה בריהון (מוסיקה ושירה) מוסיקאי וזמר. שימש נגן סקסופון בתזמורת הצבאית האתיופית, וכן בתיאטרון הבינלאומי של אדיס אבבה. ניגן עם גדולי זמרי אתיופיה, ובהם מהמוד אחמד וטלהון גססה, והופיע עמם ברחבי אירופה, בצפון-קוריאה ובסין. לאחר עלייתו לישראל, בשלהי 1999, למד בבית הספר למוסיקה רימון. אלבומו הראשון, "רסדשן", יצא בשנת 2004 וזכה לביקורות נלהבות. בשנת 2007 השתתף בפסטיבל ג'אז במלבורן שבאוסטרליה, וזכה לשבחים אף במגזין בעל התפוצה העולמית "All about Jazz". לצד עבודתו כמלחין, זמר ומעבד בהפקותיו של תיאטרון הולגאב, העלה עם להקתו טזטה מופע שירה ותפילה המבוסס על שירי שלמה אבן גבירול ויהודה הלוי.
|